תוכנית בניין עיר למעשה היא תוכנית על המחייבת את הרשות המקומית, שכן היא מספקת בהירות ביחס לאפשרויות הבניה השונות, סוג הבניה המותר (מגורים, מסחר, תעשייה, שטחים ציבוריים ועוד), דרך מיקום המבנים, שטח הבניה וגובה המבנים ועד למשתנים נוספים, כדוגמת חומרי הבניה המותרים לשימוש, סוג העיצוב האדריכלי ועוד.
התוכנית פועלת מכורח חוק התכנון והבניה (תשכ"ה-1965), לפיו 'אין לבצע (כמעט) כל פעולה במקרקעין, אלא אם כן נתנה הוועדה המקומית היתר לכך.
ממה מורכבת תב"ע?
תוכנית בניין עיר מורכבת ממספר מסמכים בעלי מעמד סטטוטורי למתן היתרי בניה. החשובים שבהם אלו התקנון, המשמש לתיאור מילולי של התוכנית ומפרט את מטרותיה והוראותיה, וכן התשריט, שהינו הביטוי הגרפי בו מוצגים ייעודי הקרקע, קווי בניין, גבולות התוכנית וכן סימונים נוספים החיוניים להבנת מהות התוכנית והשתלבותה עם המרקם העירוני/קהילתי.
קראו עוד על היתר בנייה
בניגוד להיתרי בניה שהסמכות להנפיק אותם נתונה בידיה של הוועדה המקומית לתכנון ובניה, הרי שתוכניות בניין עיר יכולות להיות מאושרות הן על ידי הוועדה המקומית או על ידי הוועדה המחוזית.
יתרה מכך, התוכנית טומנת בחובה התייחסות למרכיבי תכנון פיזיים, כלכליים, חברתיים ותרבותיים של המרחב המיועד.
חשיבות התב"ע
כל עיר או יישוב המכבדים את עצמם ומעוניינים ליהנות מתהליך של צמיחה ושגשוג, זקוקים למסגרות של צמיחה אורבנית לטובת יצירת המשכיות ומתן מענים לאתגרים שונים, החל מגידול אוכלוסין עתידי, דרך התמודדות עם צרכי פיתוח תעסוקתיים וקהילתיים, וכלה בהתייחסות למרקם הסביבתי ולערכים ברי-קיימא.
על מנת לאפשר תכנון אורבני יעיל בעל ראייה אסטרטגית לטווח הארוך, מעניקה התב"ע ודאות תכנונית, תוך התייחסות למשתנים מגוונים ברמת התשתיות, סביבה, התחדשות עירונית וצרכים קהילתיים.
כדאי לדעת כי כל אדם המחזיק בבעלות חוקית על קרקע רשאי להגיש תב"ע, או לחילופין לבקש שינוי יעוד במסגרתה או ניצול של זכויות בניה, באמצעות הגשת תכנית מפורטת לוועדה המקומית לתכנון ובניה.
מומלץ – מכון בקרה מילגם
קראו גם – פינוי בינוי
