כך לדוגמא, בעל דירה בקומה האחרונה שמעוניין להצמיד לטובת הדירה שלו את גג הבניין.
דוגמא אחרת, בעל דירה בקומת קרקע מעוניין להצמיד לדירה שלו חלק מהחצר המשותפת, במצב הדברים אותה הגינה כבר אינה חלק מהרכוש המשותף אלא גינה פרטית.
ההצמדה יכולה להתבצע בבית משותף שכבר קיים כאשר אחד השכנים מעוניין בהצמדה לטובת הדירה שלו. אבל הצמדות יכולות להתבצע גם על ידי הקבלן שבונה בית משותף חדש ומחליט מראש איזה חלקים יהיו רכוש משותף ואיזה חלקים יוצמדו לדירות השונות.
הדוגמא הקלאסית לגבי קבלנים היא נושא החניות.
לכל דירה בעצם חנייה פרטית, מה המשמעות של חניה פרטית? החצר של הבניין לא נחשבת רכוש משותף אלא מחולקת מראש ליחידות יחידות, כל יחידה מהווה חנייה פרטית המוצמדת מראש לטובת דירה מסוימת.
אם נבדוק בטאבו פרטים על דירה כזו, שהוצמד אליה שטח, אז ניתן לראות בנסח שהדירה כוללת למעשה שלושה חלקים:
- הדירה עצמה, תיאור קצר של הדירה.
- החלק המתמטי מהרכוש המשותף.
- איזה חלק הוצמד לאותה דירה.
מה הרוב הדרוש לטובת הצדמה?
חוק המקרקעין מגדיר איך מבצעים הצמדה של רכוש משותף לטובת דירה.
הסעיף מרכזי, סעיף 55(ג) קובע שהצמדה כזו חייבת להירשם בתקנון.
במילים אחרות צריך לתקן את התקנון הקיים ולציין בו את נושא ההצמדה.
מה הרוב הדרוש לתיקון תקנון? הסכמה פה אחד.
הרכוש המשותף שייך לכולם, לכן בעל דירה בקומה האחרונה יצטרך הסכמה של כל דיירי הבניין לטובת הצמדת הגג לדירתו.
נקודה נוספת לכל אלו היא בגדר המלצה, המחוקק ממליץ לעגן את תיקון התקנון בטאבו.
הרישום נותן מעמד קנייני והוא יחייב גם בעלי דירות עתידיים שיירכשו דירות בבניין.
רוצים לדעת עוד על הצמדת רכוש משותף לדירת מגורים, מומלץ להיוועץ עם עורך דין מסמך לכך.
